החלטה בתיק ת"פ 7635-06-12

בקשה לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לקבוע כי עובדות כתב האישום בנוגע לעבירת קשירת הקשר, אינן מהוות עבירה. בשעות הבוקר ניתנה על ידי החלטה, לפיה הבקשה מתקבלת, ולהלן יפורטו הנימוקים לכך.

כתב האישום מייחס לנאשם שלוש עבירות של מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), קשירת קשר לפשע (פעילות בארגון טרור), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, וכניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי עובדות כתב האישום, במועד לא ידוע, לפני 2.5.12, קשרו ביניהם שלושה אסירים ביטחוניים מכלא שקמה,  איברהים גנימאת, איאד פטאפטה ומחמד עמור, קשר, לחטוף חייל ישראלי כקלף מיקוח לשחרורם. במסגרת הקשר, המליץ גנימאת על הנאשם, כאדם שניתן לסמוך עליו בתכנון וקידום החטיפה. גנימאת מסר את מספר הטלפון של הנאשם לעמור, שיעבירו לפעיל טרור בעזה. עמור העביר את המספר למחמד ברכה אלעמור, פעיל בארגון גדודי חללי אלאקצא, וגנימאת מצידו התקשר לנאשם והודיעו לו, כי בחור בשם מחמד מעזה יתקשר אליו. ברכה יצר קשר עם הנאשם, אמר לו כי נשלח על ידי גנימאת לשוחח עמו, והדריך אותו לנסוע לסעודיה יחד עם עולי רגל נוספים. יומיים קודם לנסיעה התקשר שוב ברכה לנאשם, לוודא כי הוא מוכן לנסיעה. הנאשם שאל אותו מה מבוקש ממנו לעשות בסעודיה, וברכה ביקש שלא ישוחחו על העניין בטלפון, אלא בדואר אלקטרוני. עוד מסר ברכה לנאשם, כי הוא עתיד לקבל שיחה מאדם המכונה "אבו ראמי" אשר יפגוש אותו בסעודיה, ושם  יעביר לידיו חפץ. בסמוך לשיחה זו, התקשר אל הנאשם אדם שהציג עצמו בשם אבו ראמי, מסר לו כי הוא משוחח עמו מטעם ברכה, וביקש שיצור עימו קשר כשיגיע לסעודיה. הנאשם הבין מתוקף החשאיות שאפפו את השיחות וסימנים נוספים, כי מדובר בשליחות לשם הכנתו והכשרתו לביצוע פיגוע בישראל, בדמות הנחת מטען או ירי באשדוד או בבית שמש, בהן הוא נוהג לנוע, וכי החפץ שעליו לקבל מאבו ראמי בסעודיה, הוא כסף, באמצעותו ירכוש כשיחזור מסעודיה, את אמצעי הלחימה שידרש לצורך הוצאת הפיגוע אל הפועל.